הגישה
מה שמעניין אותי באמת – זה לא רק להבין "למה אני כזה", אלא לחקור יחד איך אני חי.
איך אני מגיב, נסגר, נבהל, נעלם. איך אני יוצר קשר, או בורח ממנו.
מה אני מרגיש, מה אני לומד לא להרגיש.
איך כל זה מתרחש בזמן אמת – כאן ועכשיו, איתך, איתי, בינינו.
אני עובד בגישה אינטגרטיבית שמבוססת על שילוב בין עולם הפסיכותרפיה לבין תרגול מדיטטיבי וגופני. זה אומר שאנחנו יכולים לשוחח, אבל גם לעצור, להאט לרגע ולשים לב מה קורה מעצמו, לפעמים לפני שהוא מקבל שם.
זו גישה שמכירה בזה שאנחנו יצורים מורכבים – שיש לנו גוף, שכל, רגש, זיכרון, דפוסים, וגם איזה חלק עמוק יותר, שחי מתחת לכל זה.
למדתי והוכשרתי בשיטות כמו פסיכותרפיה אינטגרטיבית, האקומי, סאטיה, גשטלט, ומאות שעות של תרגול ולימוד במסורות בודהיסטיות. אבל מעבר לכל שיטה – מה שמוביל אותי זה הקשר.
היכולת להיות יחד בתוך חקירה. לא לתקן אותך, אלא לעזור לך לפגוש את עצמך – באומץ, בכנות, בעדינות.
במפגשים, ננסה לזהות יחד את הארגון הפנימי שמנהל את החיים שלך. את האוטומטים, התנועות החוזרות, המקומות שבהם את.ה נתקע.ת שוב ושוב. ומתוך התבוננות אמיתית, אולי תיפתח אפשרות חדשה – לא מתוך כוח, אלא מתוך הבנה, נוכחות ובחירה.
החיים שלנו לא קלים. אנחנו רצים, דורשים מעצמנו, מנסים להוכיח, להשתפר, להספיק. בתוך כל זה אנחנו לפעמים מתרחקים מעצמנו. שוכחים איך זה מרגיש באמת לעצור. לנשום. להיות.
אני לא מבטיח פתרונות מהירים, אבל אני כן מאמין שפגישה אמיצה עם עצמנו – כזו שיש בה גם רגש, גם תחושה, גם מגע עם הסיפור שמאחורי הסיפור – יכולה לחולל שינוי אמיתי. לא רק להבין את עצמנו, אלא גם באמת להשתנות מבפנים.
הטיפול שאני מציע מזמין חקירה הוליסטית (מלשון whole-שלם) – דרך המילים, הזיכרונות, הגוף, התחושות, הדחפים, הצרכים, הדמיון, והקשר האנושי שבינינו.
זו ממש לא רק שיחה – זו הזמנה לחוויה.
לחזור לחופש. לא כזה גדול ורעיוני, אלא כזה שמורגש בגוף. בתנועה. בבחירה.